#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקדיש נכסיו והיו בהם דברים הראויים לקרבן, מה עושים בהם לר&quot;ע ולבן עזאי ומ&quot;ט ?</p><p dir='rtl'>ומהם דברים הראויים לקרבן ?	"לר""ע ניתנים לאומנים בשכרם ומתחללים על המלאכה [וחוזרים ונלקחים מתרומה חדשה].<p></p><p dir=""rtl"">לבן עזאי אין הקדש מתחלל על המלאכה אם לא הוקדש ע""ד זה, אלא מחלל את מעות האומנים על המלאכה, ומחלל את הדברים על המעות.</p><p dir=""rtl"">ופירש ריו""ח דדברים אלו הם קטורת.</p>"	<br/>שקלים דף יב		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ד' חומרות בהקדש בדק הבית על קדשי מזבח ? (4)	"א. סתם הקדשות לבדק הבית.<p></p><p dir=""rtl"">ב. חל על הכל.</p><p dir=""rtl"">ג. מועלים בגידולים.</p><p dir=""rtl"">ד. אין בהם היתר לכהנים.</p>"	<br/>שקלים דף יב		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן נחלקו ר""א ור' יהושע אי סתם הקדש לבדק הבית או המזבח ? (3)<p></p><p dir=""rtl"">ומ""ט דר""א ור""י?</p>"	לר' זעירא - במקדיש כל נכסיו, דלר&quot;א הבהמות לבדק הבית כמו שאר הנכסים. ולר' יהושע הבהמות דחזיין לקרבן לקרבן. אבל במקדיש עדרו לכו&quot;ע הכל לקרבן.</p><p dir='rtl'>לרבי בא - במקדיש עדרו, דלר&quot;א כיון שלא פירש שהוא לקרבן, הוא בסתמא לבדק הבית. ולר&quot;י לקרבן. אבל במקדיש כל נכסיו לכו&quot;ע כי היכי דהנכסים לבדק הבית כך גם הקרבן.</p><p dir='rtl'>לריו&quot;ח - בזה ובזה מחלוקת.	<br/>שקלים דף יב		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל לר&quot;א דסתם הקדשות לבדק הבית ?	"דכתיב ואיש כי יקדיש את ביתו קודש לה'. וכבר כתיב ואם המקדיש וכו', אלא קמ""ל דסתם נכסים הם להקדש בדק הבית."	<br/>שקלים דף יב		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריו&quot;ח אמר דקדשי בדק הבית שנפדו תמימים מותרים.</p><p dir='rtl'>האם מוכח כן ממתני' דולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן ?</p><p dir='rtl'>ומה הראייה ?	"אין ראייה, דמתני' בהוממו.<p></p><p dir=""rtl"">דתנן התם דשל מזבח אסורים בגיזה ועבודה אחר פדיונם, והיינו כשהוממו. וע""ז אמרו משא""כ בקדשי בדק הבית.</p>"	<br/>שקלים דף יב		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הירושלמי סבר להוכיח (ע&quot;פ הגרח&quot;ק) דקדשי בדק הבית נפדים תמימים, מהא דמתפיסים קדשי בדק הבית בקדושת מזבח, וליכא נפק&quot;מ אלא לעניין שלא להפדות תמימים. [דבלא&quot;ה אינו קרב משום עיכוב בדק הבית] מה הדחייה ?	"דנפק""מ לעניין שאף אם יפדו במום יהיו אסורים בגיזה ועבודה."	<br/>שקלים דף יב		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפריש נקבה לעולתו פסחו ואשמו, האם עושים תמורה ומדוע ? (4 דעות)	"לת""ק: הכל עושה תמורה, דדבר שהוקדש לקרבן, גם אם לא חזי נחתא ליה קדושה.<p></p><p dir=""rtl"">לר""ש בן יהודה בשם ר""ש: הכל אינו עושה תמורה. דכיון דלא חזי לא נחתא ליה קדושה.</p><p dir=""rtl"">לת""ק אליבא דר""ש: הכל אינו עושה תמורה, מלבד עולה שישנה נקבה בעוף.</p><p dir=""rtl"">לרבי: פסח נקבה עושה תמורה דמותרו קרב שלמים הבאים נקבה.</p>"	<br/>שקלים דף יב		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרו דר' יהושע דמתני' ס&quot;ל כר&quot;ש דהמקדיש נקבה לקרבן אינה עושה תמורה. מה הראייה מדברי ר' יהושע ?	שאמר במקדיש כל נכסיו, דנקבות ימכרו לחייבי שלמים, ויפלו דמיהם לעולה. הרי דאף שהוקדשו הנקבות לעולה הם נפדות בלא מום, ולא חלה בהם קדושת הגוף.	<br/>שקלים דף יב		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי אמר דפסח נקבה עושה תמורה דמותרו בא שלמים. מ&quot;ט לא אמר כן גבי אשם דמותרו לעולה (ובה נקבה קדושה בעוף) ?	דפסח גופו קרב שלמים, ואשם רק הדמים קרבים.	<br/>שקלים דף יב		ירושלמי_שקלים
